בנם של קרסל ושמחה, נולד ביום ל' בכסלו תש"ט (1.12.1948) בקיבוץ שפיים. אח למנחם ודן.

עד בגרותו אהב את הטבע, היה מאוד סקרן לגביו ונהג להביא להוריו פרחים וצמחים שקטף עבורם. כמו כן ישראל התגלה גם כחובב אומנות, הצטיין בספורט וזכה לתעודות הצטיינות ואות הספורט. היה חבר בקבוצת הכדורגל של הפועל שפיים והיה אחת הדמויות הבולטות בקבוצה, עד שזו התפרקה.

בחטיבת הביניים נשלח ישראל לקורס מדריכים במסגרת הקיבוץ המאוחד וזכה להצטיין גם כמדריך בכיתות היסודי.

בחודש אוגוסט 1967 התקבל כחבר משק שפיים עם כל בני כיתתו, שסיימו את לימודיהם בכתה י"ב. חברות זו חלה על רקע מלחמת ששת הימים וקבלתו כחבר שימשה נקודת מפנה בחייו ונתנה לו דחיפה ותמריץ בעבודתו. בחודש ספטמבר באותה שנה יצא ישראל כחבר גרעין עם חברי קיבוץ נוספים בני מחזורו, לעזור לקיבוצים צעירים, כפי שהיה מקובל אז. ישראל התקבל לקיבוץ אייל ובמהלך שנת השירות התגייסה הקבוצה לצה"ל. ישראל לא סיים את כל שנת השירות, בהבטחה שאחרי שחרורו יחזור לסיים את משימתו.

בתאריך 5.5.1968 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בסיירת שקד. הוא עבר בהצלחה טירונות, קורס אימון לוחם וקורס מ"כים והיה לוחם מצטיין בפלוגתו (פלוגה ב). רוב שירותו הצבאי לחם באזור הערבה ובתעלה והשתתף בפעילויות מבצעיות רבות. בשעת לחץ הראה קור רוח ועזר לחבריו בעת צרה.

בתום תקופה של פעילות מבצעית יצא לפקד על טירונים כמ"כ וקבוצה זו נקשרה אליו מאד.

היה בו מיזוג נפלא של חדוות חיים עם רצינות ותמיד בחר באתגרים ובמשימות קשות לביצוע.

בתאריך 26.10.1970 נישא ישראל לחברתו בטי. כחודש לאחר הנישואין  26.11.1970 נהרג ישראל בתאונת דרכים בדרכו הביתה מהבסיס.

סמל ישראל לוין נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ח במרחשון תשל"א (26.11.1970). בן עשרים ושתים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוצו - שפיים. הותיר אחריו אישה הרה, הורים ושני אחים.

ביתו שנולדה לאחר נפילתו נקראה על שמו ישראלה.

סגן מפקד יחידתו כתב לרעייתו: "כאשר מתקשרים לאדם, ובמיוחד לגבר כישראל, אין במלים הכתובות כדי לבטא את אשר הלב מרגיש, ולו יהיו המלים מזער מאשר חשים אנו, חייליו ומפקדיו בלבנו. הכרתי את ישראל מראשית שירותו בצבא. חייל ואדם שתכונותיו מאפיינות חייל, לוחם ואדם. אלה היו נחלתו. שליו וקר רוח היה, ידיד אמיתי לכל אדם, ודווקא במצבים קשים ביותר היה מתעלה ומשתחרר ממעצורים. היה צוחק לפגזים, נוסך בחבריו ביטחון ואמון. בימי השגרה, כאשר הפלוגה נודדת מהערבה לתעלה היה ישראל, במרצו וכשרו לאירגון, מארגן, פוקד, לוחם ובכל אלה עשה מעל לנדרש ממנו ומעבר לו. לזכותו היתקלויות רבות באויב, בזכותו ובזכות חבריו - התוצאות, שהן המכות שהנחיתו על האויב. הוא היה ראש וראשון ללוחמים. בזכותו ובזכות חבריו עוצבה דמות הלוחם ביחידה. . .".

קיבוץ שפיים הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "שרוליק".

ישראל מונצח באתר האינטרנט "ארכיון לוחמי סיירת שקד" שכתובתו http://www.424shaked.co.il